תוספת שלישית[1]
(סעיף
196א)
פרשנות (תיקון מס` 18)
תשמ"א-1981
1. (א) בתוספת זו –
"השבחה" - עליית שוויים של
מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג;
"חכירה לדורות" - כמשמעותה
בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969;
(תיקון מס` 20)
תשמ"ג-1982
"מימוש זכויות", במקרקעין -
אחת מאלה:
(1) קבלת היתר לפי חוק זה לבניה או לשימוש בהם
שלא ניתן היה לתיתו אלמלא אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג שבעקבותיהם חל
היטל השבחה;
(תיקון מס` 20) תשמ"ג-1982
(2) התחלת השימוש בהם בפועל כפי שהותר לראשונה
עקב אישור התכנית שבעקבותיו חל היטל השבחה;
(3) העברתם או העברת החכירה לדורות בהם,
בשלמות או חלקית, או הענקת זכויות בהם הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין, בתמורה או
ללא תמורה, אך למעט העברה מכוח דין והעברה ללא תמורה מאדם לקרובו; ואולם לא יראו
כמימוש זכויות רישום בפנקסי המקרקעין של זכויות במקרקעין אשר המחזיק בהם בפועל
לפני יום כ"ט בסיון תשמ"א (1 ביולי 1981), היה בעלם כהגדרתו בחוק מס
רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961;
(תיקון מס` 20) תשמ"ג-1982
"קרוב" - בן זוג, הורה, הורה
הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, אח ובני זוגם;
"שומה סופית" - שומה שאין עוד
זכות לשומה חוזרת או לערעור עליה;
(תיקון מס` 84)
תשס"ח-2008
"שמאי מקרקעין" – כמשמעותו
בחוק שמאי מקרקעין;
"תכנית" - תכנית מתאר מקומית
או תכנית מפורטת.
(תיקון מס` 26)
תשמ"ח-1988
(ב) (בוטל)
חובות בהיטל השבחה (תיקון
מס` 18) תשמ"א-1981 (תיקון מס` 20) תשמ"ג-1983 ת"ט תשמ"ג-1983
2. (א) חלה
השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם
היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן - היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם
החוכר את ההיטל; היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או
הגובלים עמו בלבד.
(ב) שילם
חוכר לדורות את ההיטל, יהיה זכאי כלפי בעל המקרקעין לשיפוי בסכום ההפרש בין מה
ששילם לבין הסכום שהיה עליו לשלם אילו היה ההיטל חל על השבחת החכירה לדורות בלבד;
בקביעת סכום השיפוי תבוא בחשבון הזכות של החוכר לדורות להארכת החכירה, ואולם אם
החכירה לא הוארכה מסיבה כלשהי, זכאי החוכר לדורות כלפי בעל המקרקעין לקבל את הסכום
שנוכה לו מהשיפוי עקב הזכות להארכת החכירה, כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ממועד
תשלומו ועד למועד השיפוי בפועל.
(תיקון מס` 20)
תשמ"ג-1983
(ג) היה
המחכיר זכאי, לפי הסכם, לתבוע מן החוכר תשלום עבור ניצול ההשבחה, יהיה החוכר זכאי
לנכות את סכום ההיטל מכל תשלום שעליו לשלם למחכיר כאמור.
מיום 4.1.1983
תיקון מס` 20
ס"ח תשמ"ג מס` 1071 מיום
4.1.1983 עמ` 25
(א) חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות
הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן -
היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל; ההיטל יחול בעקבות
אישור תכנית, בין אם המקרקעין כלולים בתחום התכנית ובין אם אינם כלולים בה היטל בעקבות אישור תכנית יחול על מקרקעין
הנמצאים בתחום התכנית או הגובלים עמה בלבד;
שיעור ההיטל (תיקון מס`
18) תשמ"א-1981
3. שיעור
ההיטל הוא מחצית ההשבחה.
שומת ההשבחה (תיקון מס`
18) תשמ"א-1981
4. עעל שומת ההשבחה יחולו הוראות אלה:
(1) ההשבחה תיקבע בידי שמאי מקרקעין בסמוך
לאחר אישור התכנית, התרת השימוש החורג או מתן ההקלה; אולם רשאית הועדה המקומית
לדחות את עריכת שומת ההשבחה עקב אישור תכנית עד למימוש הזכויות במקרקעין שבהם חלה
ההשבחה (להלן - דחיית השומה עד למימוש הזכויות);
(2) החליטה הועדה המקומית על דחיית שומה עד
למימוש הזכויות, לגבי מקרקעין שאינם כלולים בתכנית, תודיע הועדה לבעל המקרקעין,
תוך חצי שנה מיום תחילת התכנית, על חבותו בהיטל, והוראות סעיף 6(ג) יחולו גם על
הודעה לפי פסקה זו;
(תיקון מס` 26)
תשמ"ח-1988
(3) (בוטלה);
(4) החליטה הועדה המקומית על דחיית עריכת
השומה עד למימוש הזכויות, רשאי כל בעל מקרקעין לדרוש מהועדה המקומית לאפשר לו לשלם
מיד את ההיטל החל עליו; משנתקבלה דרישה כזו, תיערך שומת ההשבחה לגבי מקרקעין אלה
תוך 90 ימים מיום קבלת הדרישה;
(5) במקרקעין שבהם אושרו מספר תכניות בזו אחר
זו, בלי ששולם היטל עקב אף אחד מאישורים אלה, תהא ההשבחה ההפרש בין שוויים של
המקרקעין בסמוך לפני אישורה של התכנית הראשונה לבין שוויים מיד לאחר אישורה של
התכנית האחרונה;
(6) הפקעת מקרקעין ללא תשלום פיצויים לפי פרק
ח` לחוק זה, לא תובא בחשבון בעת עריכת שומת ההשבחה של אותם מקרקעין;
(7) השומה תיערך ליום תחילת התכנית, או ליום
אישור ההקלה או השימוש החורג, לפי הענין, בהתחשב בעליית ערך המקרקעין וכאילו נמכרו
בשוק חפשי.
לוח שומה (תיקון מס` 18)
תשמ"א-1981
5. אושרה
תכנית ולא החליטה הועדה המקומית על דחיית השומה עד למימוש הזכויות, תערוך הועדה
המקומית, על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין, לוח שומה לכל התכנית שאושרה, ובו יפורטו
המקרקעין שהושבחו עקב אישור התכנית ושיעור השבחתם.
הצגת הלוח והודעת שומה
(תיקון מס` 18) תשמ"א-1981
6. (א) לוח
שומה שנערך לפי סעיף 5 יוצג במשרדי הועדה המקומית ובמשרדי הועדה המחוזית תוך חצי
שנה מיום אישור התכנית.
(תיקון מס` 20)
תשמ"ג-1982 (תיקון מס` 84) תשס"ח-2008
(ב) הועדה
המקומית תביא לידיעת כל חייב בהיטל, עם הצגת לוח שומה או עקב מימוש זכויות, את
שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל ואת זכותו לערער על החיוב בהיטל לפי האמור
בסעיף 14.
(ג) שר
הפנים, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בתקנות את דרכי מתן ההודעה ורשאי הוא לקבוע גם
דרכים לתחליף מסירה.
(ד) הוצג
לוח שומה, רשאית הועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי
חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח לשלם את ההיטל.
(ה) לא
הוצג לוח שומה תוך חצי שנה מיום אישור התכנית, ייחשב הדבר כהחלטת הועדה המקומית על
דחיית השומה עד למימוש הזכויות.
מועד תשלום ההיטל (תיקון
מס` 18) תשמ"א-1981 (תיקון מס` 20) תשמ"ג-1983
7. (א) ההיטל ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו
מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל ההיטל, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני
קביעת שומת ההשבחה.
(ב) מימש
החייב בהיטל חלק מן הזכויות במקרקעין ישלם היטל בשיעור יחסי לפי מידת המימוש
החייבת בהיטל.
מיום 1.7.1981
ערובות להבטחת תשלום
(תיקון מס` 18) תשמ"א-1981
8. (א) שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות
הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום ההיטל
כתנאי למימוש זכויות במקרקעין אחרי אישור תכנית ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי
אותם מקרקעין.
(ב) שר
הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר
דחיית חלק מתשלום ההיטל למועדים שלאחר מימוש זכויות במקרקעין; בתקנות כאמור ניתן
לקבוע הוראות בדבר ההסדרים והתנאים להבטחת תשלום החלקים הנדחים, כולם או מקצתם,
והסדרים לגבי דחיית מועד תשלום ההיטל לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו
כאמור.
הצמדה (תיקון מס` 18)
תשמ"א-1981 (תיקון מס` 20) תשמ"ג-1983
9. עלה
מדד המחירים לצרכן או מדד תשומות הבניה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך
לפני המועד לתשלום ההיטל או כל חלק ממנו, לעומת מדד כאמור שפורסם בסמוך לפני תחילת
התכנית, או אישור ההקלה או השימוש החורג, שבעקבותיהם חל ההיטל, יוגדל הסכום שהחייב
בהיטל חייב בו, לפי שיעור העליה הנמוך ביותר של שני המדדים האמורים.
הבטחת אכיפה של תשלום
ההיטל (תיקון מס` 18) תשמ"א-1981
10. (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא
בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב
ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים
אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או
מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו.
(ב) שר
הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה
הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי
המקרקעין.
(ג) לא
יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם
ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או
שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי תוספת זו.
שותפים במקרקעין (תיקון
מס` 18) תשמ"א-1981
11. שותפים
במקרקעין או בחכירה לדורות בהם, ישלמו היטל כל אחד מהם באופן יחסי לחלקו במקרקעין
המשותפים.
חלוקת ההיטל (תיקון מס`
20) תשמ"ג-1983
12. במרחב
תכנון מקומי שבתחומו נמצאות יותר מרשות מקומית אחת, כאמור בסעיף 19 לחוק זה,
יועברו לרשות המקומית או לישוב הנמצא בתחום מרחב התכנון האמור ואינו רשות מקומית,
הסכומים שייגבו כהיטל בשל מקרקעין שבתחומם, לאחר ניכוי המגיע מהם לועדה המקומית
לפי סעיף 24 לחוק זה, לצורך המטרות המפורטות בסעיף 13.
(תיקון מס` 49)
תש"ס-2000
12א. (בוטל).
יעוד ההיטל (תיקון מס`
18) תשמ"א-1981 ת"ט תשמ"א-1981 (תיקון מס` 31) תשנ"א-1991
(תיקון מס` 98) תשע"ב-2012
13. (א) סכומים שנגבו כהיטל מיועדים, אחרי ניכוי
הוצאות הגביה לרבות הוצאות של ערעור לפי תוספת זו, לכיסוי ההוצאות של הועדה
המקומית או של רשות מקומית אשר הועברו לה לפי סעיף 12 להכנת תכניות במרחב התכנון
או בתחום הרשות המקומית, לפי הענין, ולביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין
לצרכי ציבור, כפי שהוגדרו בסעיף 188 לחוק זה, ולרבות הוצאות שימור אתר או הפקעתו
לפי התוספת הרביעית.
(תיקון מס` 98)
תשע"ב-2012
(ב) על
אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המקומית רשאית, מדי שנת כספים, להשתמש בכספים מתוך
יתרת ההכנסות לטובת השקעה בחינוך, לפי החלטת המועצה ברוב חבריה, ובלבד שהתקיימו כל
אלה:
(1) הסכום לא יעלה על 10% מיתרת ההכנסות או על
מכפלה של 75 שקלים חדשים במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך ברשות המקומית,
לפי הנמוך;
(2) הכספים יוחזקו בחשבון בנק נפרד של הרשות
המקומית שייועד אך ורק למטרה זו, והם לא ישמשו אלא להשקעה בחינוך כאמור בסעיף קטן
זה;
(3) מתקיים אחד מאלה:
(א) היחס שבין יתרת האשראי שקיבלה הרשות
המקומית ובין הכנסותיה בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר,
והכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על 42.5% ושיעור
הגירעון המצטבר של הרשות המקומית אינו עולה על 17.5%, ולעניין רשות מקומית ששיעור
הגירעון המצטבר שלה עולה על השיעור האמור – אם בחמש השנים שקדמו לשנת הכספים לא
צברה גירעון שוטף וצמצמה את גירעונה המצטבר באותה תקופה ב-20% לפחות;
(ב) היחס כאמור בפסקת משנה (א) אינו עולה על
50%, ושיעור הגירעון המצטבר כאמור באותה פסקת משנה אינו עולה על 12.5%;
(4) הרשות המקומית אינה זכאית למענק סיוע
ממשרד הפנים ובשלוש השנים שקדמו לשנת הכספים לא צברה גירעון שוטף;
(5) היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה שגבתה
הרשות המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר ובין סכומים המגיעים
לרשות המקומית בעד ארנונה, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה לחייבים,
הוא 80% לפחות;
(6) היחס שבין הוצאות השכר של הרשות המקומית
ובין כלל הכנסותיה, הכל כפי שהופיעו בדוח המבוקר השנתי האחרון שהוגש, אינו עולה על
30%;
(7) ראש הרשות המקומית הגיש לשר אישורים אלה:
(א) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית כי אין
גירעון בתקציב בלתי רגיל כהגדרתו בסעיף 213א לפקודת העיריות, המנוהל ברשות המקומית
באותה שנת כספים, וכי בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות לא יהיה כדי להביא לידי
גירעון כאמור;
(ב) אישור בכתב מאת גזבר הרשות המקומית ומהנדס
הרשות המקומית כי אין בשימוש בכספים מתוך יתרת ההכנסות משום פגיעה ביכולתה של
הרשות לממן, בשנה שבה ניתן האישור ובחמש השנים שלאחר מכן, את כל ההוצאות כאמור
בסעיף קטן (א).
(תיקון מס` 98) תשע"ב-2012
(תיקון מס` 98)
תשע"ב-2012
(ג) החלטה
כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה את אישור השר, ואולם רשאי הוא שלא ליתן אישור כאמור, אף
בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות
המצדיקות זאת.
(תיקון מס` 98)
תשע"ב-2012
(תיקון מס` 98)
תשע"ב-2012
(ד) השר,
בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של
הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה.
(תיקון מס` 98)
תשע"ב-2012
(תיקון מס` 98)
תשע"ב-2012
(ה) בסעיף
זה –
"אשראי", "גירעון
מצטבר", "גירעון שוטף" ו"הדוח המבוקר" – כהגדרתם בסעיף
44 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
"השקעה בחינוך" – הוצאות
למימון תכניות השלמה, תכניות נוספות ותכניות העשרה או תגבור, במוסדות חינוך שבשטח
שיפוטה של הרשות המקומית, ובלבד שלא ייכללו בהוצאות כאמור הוצאות שאינן נדרשות
במיוחד למימון תכניות אלה, ובכלל זה הוצאות תפעול והוצאות שכר שוטפות של הרשות
המקומית;
"יתרת ההכנסות" – סך
ההכנסות שנגבו כהיטל השבחה בשנת הכספים הקודמת, בניכוי סך ההוצאות כאמור בסעיף קטן
(א) שהוצאו בשנת הכספים הקודמת וסך ההתחייבויות להוצאות כאמור בשנת הכספים הקודמת;
"מוסד חינוך" – כהגדרתו
בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק
החניכות, התשי"ג-1953;
"שנת כספים" – השנה המתחילה
ב-1 בינואר של כל שנה;
"תכנית השלמה" ו"תכנית
נוספת" – כמשמעותן בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953;
"תלמיד" – מי שחל עליו
לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
שיעור החיוב בהיטל (תיקון
מס` 84) תשס"ח-2008
13א. חיוב
בהיטל השבחה יהיה בשיעור הקבוע בשומת ההשבחה שנערכה לפי הוראות סעיף 4 או בשיעור
הקבוע בלוח שומה כאמור בסעיף 5, או בהתאם להחלטת השמאי המכריע, ועדת הערר או בית
המשפט, לפי העניין.
שמאי מכריע, ערר וערעור
(תיקון מס` 84) תשס"ח-2008
14. (א) על שומה לפי סעיף 4 ניתן לערור לפני ועדת
ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב; על
לוח שומה לפי סעיף 5 ניתן לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה
ממועד הצגת לוח השומה; יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את
התקופות האמורות מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב
בהיטל רשאי, אם אין הוא חולק על החיוב כשלעצמו, לפנות, בתוך התקופות האמורות בסעיף
קטן (א), לפי העניין, ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לצורך
הכרעה בעניין גובה החיוב; יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין רשאי להאריך את התקופות האמורות
מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין יודיע לחייב
בהיטל ולוועדה המקומית, בתוך 15 ימים ממועד קבלת הפנייה כאמור בפסקה (1), על זהותו
של השמאי המכריע שמינה כאמור;
(3) השמאי המכריע שמונה כאמור בפסקה (2), ידון
ויכריע לגבי גובה החיוב; החלטות השמאי המכריע יפורסמו בהתאם לכללים שקבע שר
המשפטים;
(4) על החלטתו של השמאי המכריע כאמור בפסקה
(3), יכולים החייב בהיטל או הוועדה המקומית לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל
השבחה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה של השמאי המכריע; יושב ראש ועדת הערר
לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) (1) דנה ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר
לפי סעיף קטן (א) או (ב)(4) רשיאת היא, בהחלטה מנומקת, לקבל את הערר או לדחותו,
במלואו או בחלקו;
(2) היה הערר לפי סעיף קטן (א) בלבד, רשאית
ועדת הערר לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש
לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר;
(3) מונה שמאי מייעץ, תינתן החלטה בערר לאחר
הגשת חוות דעתו, ובלבד שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לפני ועדת הערר
לפיצויים ולהיטל השבחה לעניין חוות הדעת;
(4) הוראות לפי פרק ט`1 יחולו על שמאי מייעץ,
לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו.
(ד) על
החלטת יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב)(4)
ועל החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (3), ניתן
לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
(ה) הגשת
ערר או ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם החייב בהיטל שילם
את ההיטל; ואולם לגבי מי שמבקש היתר בניה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו והגיש ערר
או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל
השנוי במחלוקת; תקנות על פי סעיף 8(ב) יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
(ו) הוועדה
המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים
הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין.
(ב) להשגה על גובה החיוב יצרף החייב חוות דעת
של שמאי מקרקעין מטעמו.
(ג) על חיוב בהיטל ועל הכרעת שמאי מכריע כאמור בסעיף
קטן (ב) ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד, או בעילה שלא ניתנה לועדה המקומית או לבעל
המקרקעין או לשמאים מטעמים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם או להביא ראיות בפני
השמאי המכריע; הערעור יוגש לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45
ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים.
(ג) עובד הועדה המקומית
שמינה לכך יושב ראש הועדה המקומית (בסעיף זה - העובד המוסמך), ידון בהשגה ויחליט
בתוך תשעים ימים מיום הגשתה, אם לקבלה או לדחותה, במלואה או בחלקה; לא נתן העובד
המוסמך החלטה כאמור בתוך תשעים ימים יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ג1) על החלטת העובד המוסמך בהשגה, לפי סעיף זה, ניתן
לערור לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 30 ימים מיום שבו הומצאה ההחלטה;
יושב ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים
מיוחדים שיירשמו.
(ג2) ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה רשאית לקבל את
הערר או לדחותו, במלואו או בחלקו, ורשאית היא לקבל חוות דעת שמאי שימונה על ידה,
ובלבד שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין חוות הדעת האמורה; הצדדים
יישאו בהוצאות שכרו והוצאותיו של השמאי שימונה על ידי ועדת הערר לפיצויים ולהיטל
השבחה, בהתאם לקביעת יושב ראש הוועדה.
(ג3) (1) (א) החליט העובד המוסמך כאמור בסעיף קטן (ג) לדחות
את ההשגה לגבי גובה החיוב, בין במלואה ובין בחלקה, זכאי החייב בהיטל, אם אין הוא
חולק על החיוב כשלעצמו, לבקש מינוי של שמאי מקרקעין אחר לקביעת גובה החיוב (בסעיף
זה – שמאי מכריע), ושומתו תהא מכרעת.
(ב) על החייב בהיטל להודיע
לוועדה המקומית בכתב כי הוא מבקש למנות שמאי מכריע בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטת
העובד המוסמך; לא הגיעו החייב והוועדה המקומית (להלן – הצדדים) לידי הסכמה על זהות
השמאי המכריע בתוך 30 ימים ממועד הודעתו של החייב כאמור בפסקת משנה זו, ימנה יושב
ראש ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה את השמאי המכריע לפי פניית אחד הצדדים ולאחר
שנתן להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם לענין זה; הודיע החייב כאמור בפסקת משנה זו,
לא יהיה רשאי להגיש ערר לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה על ההחלטה בהשגה כאמור
בסעיף קטן (ג1).
(2) שר המשפטים, באישור ועדת
הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות לענין מינוי השמאי המכריע וכשירותו,
סדרי הדיון לפניו ושכרו.
(ג4) על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי
סעיף קטן (ג2) ועל החלטת שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ג3) ניתן לערער לבית משפט
לענינים מינהליים.
(ד) הגשת ערעור לא תעכב הגשת השגה, ערר או
ערעור לפי סעיף זה לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם המערער החייב
בהיטל שילם את ההיטל; אולם מי שמבקש היתר בניה לצרכי מגוריו או מגורי קרובו
והגיש השגה, ערר או ערעור כאמור, לא תעכב הגשת הערעור ההגשה
את מתן ההיתר, אם נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת; תקנות על פי סעיף
8(ב) יחולו גם על מתן ערובה כאמור.
(ה) הועדה המקומית, על פי חוות דעת שמאי מקרקעין,
רשאית לתקן את השומה אם היא סבורה, מטעמים שיירשמו, שהשומה הקודמת בטעות יסודה;
החליטה ועדה מקומית על תיקון שומה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) בשינויים
המחוייבים; תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם היטל.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין
בערעור לפי סעיף זה, לרבות האגרות שישולמו, והוראות בדבר תשלום ההוצאות של בעלי
הדין בערעור.
מסירת מידע (תיקון מס`
20) תשמ"ג-1983 (תיקון מס` 24) תשמ"ו-1986
(תיקון מס` 84) תשס"ח-2008
14א. (א) המנהל כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין,
תשכ"ג-1963, או מי שהוא הסמיכו לכך, ימסור לשמאי מקרקעין לשמאי מכריע או
לשמאי מייעץ, לפי בקשתם, פרטים שברשותו בדבר המחירים שהוסכמו במספר עסקות של מכירת
זכויות במקרקעין, כפי שיהיה דרוש לשמאי לצורך מילוי תפקידו לפי תוספת זו, ובלבד
שלא יימסרו פרטי זיהוי של בעלי הנכס.
(תיקון מס` 84)
תשס"ח-2008
(ב) לא
יגלה שמאי מקרקעין, שמאי מכריע או שמאי מייעץ כל ידיעה שהגיעה אליו מכוח סעיף זה,
אלא לצורך ביצוע תוספת זו; העובר על הוראה זו, דינו - מאסר 6 חדשים.
(ג) האופן,
התנאים והאגרה למימושה של זכות לקבלת פרטים כאמור בסעיף זה ייקבעו בתקנות שיתקין
שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר.
הצמדה (תיקון מס` 18)
תשמ"א-1981
15. על
תשלום ההיטל יחול חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה),
תש"ם-1980 (להלן – חוק ההצמדה), ויראו לענין זה ועדה מקומית כאילו היתה רשות
מקומית כמשמעותה בחוק ההצמדה ואת ההיטל כאילו היה כלול בתוספת לחוק האמור.
הפחתת תשלומי פיגורים
(תיקון מס` 84) תשס"ח-2008
16. בית
משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה הדנים בערעור או בערר
בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים להפחית את תשלומי
הפיגורים שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, בשל התקופה שבה התנהל
ההליך לפניהם; וכן רשאים הם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית תשלומי פיגורים
שבעל המקרקעין חייב בהם לפי הוראות חוק ההצמדה, כולם או חלקם, בשל תקופה נוספת.
החזר היטל (תיקון מס` 18)
תשמ"א-1981
17. הוחלט
בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו
מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה, וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא
יחול.
גביה (תיקון מס` 18)
תשמ"א-1981
18. היטל
המגיע על פי שומה סופית לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום של רשות מקומית, רשאית הרשות
המקומית לגבותו בשם הועדה המקומית ובהסכמתה, בדרך שגובים את הארנונה הכללית של
אותה רשות מקומית; הוראה זו אינה גורעת מזכותה של הועדה המקומית לגבות את ההיטל על
פי כל דין, לרבות בדרך שגובים חוב אזרחי.
פטור מהיטל (תיקון מס`
18) תשמ"א-1981
19. (א) חל היטל על בעל מקרקעין עקב מתן הקלה או
התרת שימוש חורג, רשאית הועדה המקומית לפטור את בעל המקרקעין מחובת תשלום ההיטל,
כולו או חלקו, בגלל מצבו החמרי.
(תיקון מס` 20)
תשמ"ג-1983
(ב) לא
תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה:
(1) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או
בחלק ממנו שהממשלה הכריזה עליו כעל שכונת שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף;
(2) השבחה במקרקעין למגורים המצויים בישוב או
בחלק ממנו ששר הבינוי והשיכון ושר הפנים הכריזו בצו, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת
בדבר, כי לא תחול לגביהם חובת תשלום היטל השבחה;
(3) השבחה במקרקעין למגורים הנכללים באזור
שיקום כמשמעותו בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, תשכ"ה-1965;
(תיקון מס` 53)
תשס"א-2000 (תיקון מס` 54) תשס"א-2001
(4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות,
למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו
בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או
התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;
(תיקון מס` 21)
תשמ"ד-1984
(5) השבחה במקרקעין המשמשים לבעליהם לבניה של
דירת מגורים או להרחבתה והוא זכאי לסיוע באחת מתכניות הסיוע של משרד הבינוי
והשיכון, ובלבד שהסיוע מיועד לבניה של אותה דירת מגורים, או להרחבתה, והשטח הכולל
של אותה דירה תואם את הוראות תכנית הסיוע לה הוא זכאי; עם כל בניה או הרחבה נוספת
מעל השטח האמור ישולם היטל בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת; פטור לפי
פסקה זו יחול רק לענין קבלת היתר לבניית הדירה האמורה או להרחבתה אולם מקבל הפטור
רשאי להעביר את הבעלות או את החזקה בדירה גם ללא תשלום היטל על אותה דירה או חלק
ממנה שלגביהם קיבל את הפטור;
(6) השבחה במקרקעין שבעליהם החזיקו בהם ערב
ההשבחה עשר שנים לפחות, והם משמשים לבניה או להרחבה של דירת מגורים עבור בעליהם או
קרובו וההשבחה נובעת מתכנית שאושרה, והתכנית שקדמה לה קיבלה תוקף לפני י"ב
בטבת תש"י (1 בינואר 1950); פטור לפי פסקה זו יחול רק לגבי השטח המשמש לבניה
או להרחבת הדירה האמורה; לענין משך ההחזקה, דין מי שהועברו לו זכויות במקרקעין
מכוח הדין, כדין המעביר;
(תיקון מס` 71)
תשס"ה-2005
(7)[2] השבחה
במקרקעין בשל תוספת שטחי שירות, הנדרשים לצורך ביצוע התאמות נגישות, לרבות בניית
מעלית, שבנייתה אינה נדרשת לפי חוק זה או לפי כל דין לרבות תוספת שטחי שירות של עד
5% משטח המגרש כאמור בסעיף 151(ב1);
(תיקון מס` 76)
תשס"ו-2006
(8) השבחה במקרקעין המשמשים או המיועדים לשמש
לדרך ציבורית, בין אם היא ממוקמת מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע, לרבות תחנה,
מכל סוג שהוא, לאיסוף נוסעים ולהורדתם, למעט שטח במקרקעין כאמור המשמש או המיועד
לשמש לצרכים מסחריים; לענין זה, "דרך ציבורית" – דרך בבעלות המדינה או
בבעלות רשות מקומית, לרבות דרך המופעלת בידי גורם שהוסמך על ידי מי מהן לשם כך,
לפי הענין, והכל בין אם נגבה תשלום בעבור השימוש בדרך ובין אם לאו;
(תיקון מס` 79)
תשס"ז-2007 (תיקון מס` 101) תשע"ד-2014
(9) השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח
שלא יעלה על השטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
(תיקון מס` 96)
תשע"א-2011
(10) השבחה במקרקעין בשל קבלת היתר לבנייה או
להרחבה של דירת מגורים, שניתן מכוח תכנית כמפורט להלן:
(א) תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים
מפני רעידות אדמה (תמ"א 38);
(ב) תכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות תכנית
המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א) ושבין מטרותיה חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות
אדמה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חלק מההשבחה שהיה פטור מתשלום היטל
השבחה לו ניתן היתר לפי תכנית המתאר הארצית האמורה בפסקת משנה (א);
(ג) תכנית אחרת המאפשרת בניית חדר מגורים על
גג המבנה; פטור לפי פסקת משנה זו יחול רק לגבי חדר מגורים כאמור הצמוד לדירה
שתיווסף לפי התכניות האמורות בפסקאות משנה (א) או (ב) ונכלל בהיתר שניתן לצורך
חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה על פי הוראות תכניות אלה; שר הפנים רשאי,
באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה
שיקבע, שבהם לא יחולו הוראות פסקת משנה זו.
(הוראת שעה)
תשס"ז-2007
(ב1) (פקע).
(תיקון מס` 20)
תשמ"ג-1983 ת"ט תשמ"ג-1983 (תיקון מס` 21) תשמ"ד-1984 (תיקון
מס` 53) תשס"א-2000 (תיקון מס` 54) תשס"א-2001
(ג) (1) בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו
כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין
שישמשו למגוריו או למגורי קרובו ובלבד שהשטח הכולל של דירת המגורים האמורה לאחר
בנייתה או הרחבתה אינו עולה על 140 מ"ר; עם כל בניה או הרחבה נוספת מעל השטח
האמור ישולם היטל, בשיעור יחסי לגודל הבניה או ההרחבה הנוספת.
(תיקון מס` 21)
תשמ"ד-1984 (תיקון מס` 26) תשמ"ח-1988 (תיקון מס` 53) תשס"א-2000
(תיקון מס` 54) תשס"א-2001
(2) העברת הבעלות או החזקה בדירה שנבנתה או
שהורחבה כאמור בפסקה (1) או שניתן להרחיבה לפי תכנית, לא יראו כמימוש זכויות ולא
תחול בגינה חובת תשלום ההיטל, אם המחזיק במקרקעין או קרובו השתמשו בדירה למגוריהם
או למגורי בני משפחתם הקרובים מגמר הבניה ועד מכירתה משך זמן שאינו פחות מארבע
שנים; לענין זה, "גמר הבניה" – כמשמעותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים,
תשכ"א-1961.
(תיקון מס` 54)
תשס"א-2001
(ג1) לענין
סעיף זה, "מקרקעין למגורים" ו"דירת מגורים" – לרבות מחסן אחד
לכל יחידת דיור, ששטחו אינו עולה על 20 מ"ר.
(תיקון מס` 20)
תשמ"ג-1983
(ד) שר
הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות -
(1) הוראות בדבר פטור, מלא או חלקי, מחובת
תשלום היטל לסוגים של תכניות לבניה בשטח התיישבות חדשה, או בשטח פיתוח כפי שהוגדרו
לצורך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה;
(2) סוגים של מבנים לצרכים חקלאיים שבנייתם לא
תחשב כמימוש זכויות לענין תשלום היטל;
(3) הוראות בדבר מתן פטור, מלא או חלקי, מחובת
תשלום היטל על השבחה במקרקעין הכלולים בתכנית שבתחומה הותרה בפועל בעבר בניה על פי
תכנית אחרת שלא הגיעה לכדי אישור כדין או על-פי אישור מאת מוסד תכנון.
הארכת מועדים (תיקון מס`
18) תשמ"א-1981 (תיקון מס` 84) תשס"ח-2008
20. מועד שנקבע בתוספת זו, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו,
אלא אם כן קיימת הוראה אחרת באותו עניין בחוק זה או לפיו.
הסכם מיוחד לגבי מקרקעי
ישראל (תיקון מס` 24) תשמ"ו-1986
(תיקון מס` 48) תשנ"ט-1999
21. לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא
הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד
אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע
על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש,
יחול, על אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל
מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה
(תיקון מס` 18), תשמ"א-1981.
(תיקון מס` 31) תשנ"א-1991
|